ע"א 7453-12 פלוני נ' כריסי אברהם , סז(1) 519
בפסק דין חשוב זה פסק בית המשפט הלכה חדשה לפיה על בימ"ש לנכות מהפיצוי המגיע לניזוק אך את תגמולי המל"ל שקיבל ויקבל הניזוק מהמל"ל בפועל, על פי קביעת בימ"ש לגבי קיצור תוחלת חיי הניזוק.
מדובר במקרה בו התאונה גרמה לפגיעות אשר צפויות להביא לקיצור תוחלת החיים של הנפגע. אין מדובר בקיצור מיידי של החיים, אלא בהערכה של מומחה לגבי קיצור תוחלת החיים בעתיד תוך שקלול סוג הפגיעה ונתוניו שלך התובע.
כלל ידוע בדיני הנזיקין הוא כי מהפיצוי המשולם לניזוק מופחתים תשלומים שונים אותם משלם המוסד לביטוח לאומי לניזוק, הן אלה ששולמו וכן אלה שישולמו עד תום תוחלת החיים.
עד להלכה חשובה זו היה המצב מעוות, שכן לפי ההלכה שנהגה, בנסיבות בהן נתקצרה תוחלת חייו של הניזוק היה הפיצוי מחושב לפי תוחלת החיים המקוצרת, אך תגמולי המוסד לביטוח לאומי היו מנוכים לפי ערכם ה"מלא" תוך התעלמות מתוחלת החיים המקוצרת.
במצב זה היה הניזוק מפוצה בגין פחות מהנזק שלו ובמקביל, המוסד לביטוח לאומי היה מקבל מהמזיק יותר ממה שהוא היה משלם וצפוי לשלם לניזוק בפועל.
בפסק דין חשוב זה קבע בית המשפט הלכה חדשה לפיה על בימ"ש להתחשב בניכוי תגמולי המל"ל בתוחלת החיים המקוצרת, ולנכות מהפיצוי המגיע לניזוק אך את תגמולי המל"ל שקיבל או יקבל הניזוק מהמל"ל בפועל, על פי קביעת בימ"ש לגבי קיצור תוחלת חיי הניזוק.
נקבע כי על בימ"ש לקבל חוות דעת אקטואריות שתיקחנה בחשבון את תשלומי המל"ל לעתיד בפועל מקום בו ניתן פיצוי בגין השנים האבודות עקב קיצור תוחלת חיי הניזוק.
לאחר פסק דין חשוב זה פוצו הניזוקים אשר תוחלת חייהם קוצרה באופן הוגן יותר, כך שהיו בידיהם מספיק כספים להקל אל חייהם עקב הפגיעות בתאונה.
מדובר בפעוטה בת פחות משנתיים אשר שיחקה בחצר ביתה בפזורה הבדואית. למקום הגיעה להקת כלבים משוטטים אשר נשכו אותה נשיכות רבות.
כתוצאה מהנשיכות נגרמו למנוחה פגיעות קשות בכל חלקי גופה והיא הובהלה לבית החולים במצב קשה עם סימני נשיכה ושברים בצלעות.
מיד עם הגעתה לבית החולים הוכנסה הפעוטה לחדר הניתוח, אולם למרבה הצער, על אף מאמצי הצוות הרפואי להציל את חייה ובחלוף 4 ימים, היא נפטרה מפצעיה.
מיד עם קבלת עניינה של המנוחה לידינו ערכנו בדיקות אשר גילו כי הישוב בו התגוררה המנוחה בפזורה הבדואית, נמנה על הישובים הנמצאים בשטח המועצה המקומית נווה מדבר. עוד התברר כי בעיית הכלבים המשוטטים הייתה ידועה במקום, ואנשי הישוב בו התגוררה המנוחה אף שלחו מכתב למועצה בו בקשו את התערבותה לטיפול בבעיה, אולם המועצה נמנעה מלטפל בתופעה כנדרש.
בירור מעמיק נוסף גילה כי הישוב בו התגוררה המנוחה נמצא בסמיכות לישובי המועצה האזורית רמת נגב.
מטבע הדברים כלבים אינם "מודעים" לגבולות בין המועצות ומשוטטים ביניהן.
בירור שערכנו גילה כי עוד לפני האירוע בו הותקפה המנוחה, ידעו הרשויות על להקות כלבים משוטטים ופנו ללשכה המחוזית לקבלת סיוע במיגור התופעה, אך לא הצלחה.
רק כשבועיים לאחר האירוע ניתן אישור לשימוש ברעל סוקצינילכולין למיגור בעיית להקות הכלבים, אך זה היה מאוחר מידי.
בנוסף, הגורם שהיה אמון על פיקוח וחיבור הגורמים השונים לצורך הטיפול במפגע, משרד החקלאות, לא ביצע את חלקו והתוצאה העגומה היתה כי המחדל מלפעול לאיתור וחיסול להקות הכלבים היו הגורם שהביא לתקיפתה של המנוחה.
בנסיבות אלה פוצתה משפחתה של המנוחה בסכום של 1,250,000 ₪.
